10 חנויות חווייתיות שכדאי לכם לחפש בטוקיו
טוקיו זה גם שופינג. אבל מה שטוקיו מוכרת זה יותר ממותג - זו חווייה.
מרמת השירות ועד איכות המוצר, מהניקיון והסדר על המדף ועד לאסטטיקה של האריזה, טוקיו מספקת חוויית קנייה שעוד טרם הכרתם. אינספור חנויות מרהיבות שהעיצוב שלהן משלים את המותג, והביקור בהן יכול להשתוות אף לסיור בגלריה לאמנות.
Shimokitazawa
Shimokitazawa
שימוקיטזאווה מרוחקת רק שתי תחנות רכבת משיבויה על קו הרכבת Inokashira, ושתי תחנות רכבת משינג'וקו על קו הרכבת Odakyu. בשכונה הכיפית הזו - שזה מכבר התגלתה גם על ידי התיירים - שוררת אווירה בוהמיינית עם וייב מודרני, אינספור בתי קפה היפסטריים, סמטאות מלאות בחנויות יד-שנייה ואופנת וינטאג', מקומות אוכל קטנים עם המון קסם, ברים ואיזאקאיות, חנויות תקליטים מיתולוגיות, כמה וכמה בתי תיאטרון, ומקומות רבים להופעות מוזיקה. מדובר בהחלט באחת השכונות המלהיבות בטוקיו.
אווירת הרטרו של השכונה מיוחסת להיסטוריה הארוכה שלה. במקור, הייתה פה קהילה חקלאית. המקום הפך לשכונת מגורים אחרי רעידת האדמה הגדולה של קאנטו בשנת 1923, בעקבותיה היגרו תושבי טוקיו אל שולי העיר מתוך כוונה לחמוק מסכנת אסונות טבע עתידיים. מסביב לפסי הרכבת בשימוקיטזאווה התקיים עד לפני שנים ספורות בלבד, שוק חקלאי מיוחד במינו שהפעילו תושבי השכונה. סגירתם של דוכני הירקות לטובת התרחבות פסי הרכבת נמשכה זמן רב עקב מחאה ציבורית עיקשת וחוסר נכונותם של שוכני המקום להגיע להסדר ולהתפנות משם. לאחר ששרדה את הפגזות מלחמת העולם השנייה, הפכה השכונה לשוק המספק סחורה יד-שנייה משומשת לחיילי הכיבוש האמריקני. מספר חנויות מועט מהשוק של אותם ימין עדיין פועלות מסביב לתחנת הרכבת החדשה של שימוקיטזאווה. שנות ה - 70 הביאו אל שימוקיטזאווה גם את הנוער ההיפי שהושפע ונמשך לתרבות אמריקאית, וכך התפתחה השכונה למה שהיא כיום - גן עדן בוהימייני.
הסיור בשכונה עובר ברחובות שמסביב לפסי הרכבת, מצפון ומדרום, ובמסמטאות הצדדיות המחברות ביניהן. הרחובות הצרים מונעים את בנייתם של מבנים גדולים באזור, ומרחיקים מהם כמעט לגמרי תנועה של כלי רכב.שימוקיטזאווה היא השכונה האידיאלית לשוטט בה בנחת, בחיפוש אחר מציאות ופינות חמד או לשבת באחד מבתי הקפה ולצפות בטיפוסים הצבעוניים שמסתובבים כאן. בגלל אופיה הנינוח, נפתחים מרבית החנויות ובתי הקפה בשכונה החל משעות הצהריים, והאזור מתעורר לחיים במיוחד בשעות הערב. כמו כן תגלו אולי שהרבה מקומות סגורים כאן בימי שלישי.
בחודש ינואר מתקיים בשימוקיטזאווה פסטיבל הסצובון Setsubun המסורתי שבמהלכו מובל ראשו של השד טנגו Tengu ברחובות העיר, והוא מגורש על ידי ילדי השכונה הזורקים עליו פולי סויה. בסוף חודש אוגוסט נערך בשכונה גם אחד מפסטיבלי הריקוד המסורתי Awadori festival הגדולים והמרשימים בטוקיו. אם מזדמן לכם לבקר בעיר בחודשים אלו אל תחמיצו את ההזדמנות להתרשם מהחגיגות הססגוניות.
מלבד פסטיבלים שנתיים, מתקיימים בשימוקיטזאווה מגוון רב של אירועים לאורך כל חודשי השנה. בתי העסק בשכונה משתפים פעולה ומארגנים סופי-שבוע של מוזיקה והופעות רחוב, ירידים של סאקה או קפה, ושווקים של אוכל. אחד מהאירועים האטרקטיביים יותר הוא פסטיבל קארי, שבו לוקחות חלק כל מסעדות הקארי שבשכונה, ואכן יש כאן רבות כאלה.
שימוקיטזאווה היא לא פחות מחלום שהתגשם לחובבי הקניות, השווקים ואופנת יד-שנייה. יש בה אינספור חנויות של מציאות, חנויות לפריטים שימושיים ממוחזרים, בוטיקים יוקרתיים של אופנת וינטאג' וחנויות זאקה Zakka. בחלק גדול מהחנויות אווירת רטרו משונה ומדליקה, ובאחרות תרגישו כאילו נכנסתם לתוך מלתחה של תחפושות תיאטרון, וזוהי המהות של השכונה כולה. מי שאוהב לנבור בין קולבים ולפשפש אחר אביזרים ייחודים יוכל לקפץ כאן בין חנויות האופנה גם במשך יום שלם. שמות המותגים המתנוססים על שלטי הניאון הצבעוניים מרמזים על ההשפעה האמריקאית והסגנון שמאפיין את השכונה.
Disk Union היא אחת מחנויות התקליטים האייקוניות והוותיקות בעיר נמצאת גם כן בשימוקיטזאווה. החנות מחזיקה אוספי תקליטים נדירים, ספרים העוסקים במוזיקה ופריטי אופנת פופ. מקום מצוין לרכוש חולצות T-shirt עם הדפסים יפניים שאינם מיועדים לתיירים. בנוסף, תוכלו למצוא כאן מידע רב ועדכני לגבי הופעות מוזיקה המתקיימות באולמות ההופעות הרבים בשכונה.
Shimokitazawa Garage הוא מתחם חנויות אופנת וינטאג' פופולארי במיוחד כיוון שהוא משמש בית לכמה מהחנויות העצמאיות המדליקות והמקוריות ביותר בשכונה. חלק מהחנויות הללו היא מעין גלריות המאפשרות לאמנים ויוצרים עצמאיים, שמעוניינים להציג את היצירות שלהם למכירה בחלל משותף, להשכיר מדפים בודדים בגלריה. בין המדפים תוכלו למצוא פריטים כמו למשל; עגילים מסוכריות על מקל ועגילי מזרקים. האווירה השיתופית במתחם הולמת את הלך הרוח ששורר בקהילה המקומית של שימוקיטזאווה שמספקת חממה לאמנות ניסיונית, עצמאית, צעירה, בועטת ונועזת.
המנה המורכבת מאורז וקארי עשתה דרכה ליפן מהודו בסוף המאה ה- 19 דווקא על-ידי אנשי הצי הימי הבריטי. הבריטים אשר התאהבו במנת הקארי ההודית בזמן הכיבוש של בריטניה בהודו, חלקו עם היפנים את המתכון במהלך שיחות המשא ומתן על תנאי הסחר בין המדינות. היפנים עשו התאמות משלהם למנה והוסיפו תפוחים ודבש על מנת לעמעם מעט את טעמו הדומיננטי של הקארי ההודי ולהתאימו לחיך היפני שרגיל לטעמים מעודנים יותר. כיום, הקארי היפני הוא מאכל עממי פופולארי, ובגלל טעמו המתקתק הוא אהוב במיוחד על ילדים.
ישנם בטוקיו אלפי מסעדות קארי - קארי יפני וקארי הודי על כל גווניו, שהרי גם בהודו ישנם סוגים רבים של קארי ממחוזות שונים ביבשת. פסטיבל הקארי שמתקיים מדי קיץ בשימוקיטזאווה עודד את פתיחתן של מסעדות קארי רבות באזור. נמליץ רק על כמה מהטובות שביניהן.
מרק הקארי הומצא בהוקאידו, באי הצפוני של יפן, שם מזג אויר קר מאוד בחורף ואין כמו מרק חם וחריף כדי להתנחם בו ממזג האויר הסוער. מסעדת Soup Curry מגישה מנת קארי בסגנון הוקאידו המורכב מלא פחות מ - 15 תבלינים שונים וגדוש בירקות שורש שבושלו במשך חצי יממה. Samurai Curry היא רשת מסעדות מצליחה ביותר של מרקי קארי בסגנון הוקאידו, לא רק בזכות טעם הבישול הביתי אלא גם בזכות עיצובן הנעים של המסעדות.
פסטיבל Awadori נערך ברחבי טוקיו בסוף הקיץ. זהו פסטיבל ריקוד מסורתי, שבדומה אולי לקרנבל בברזיל, משתתפים בו קבוצות מועדוני ריקוד. הקבוצות מורכבות מרקדנים וממוזיקאים. לרוב משתתפים בתהלוכה השמיסן - כלי המיתר המסורתי, תופי טייקו Taiko, חליל שינובו Shinobue ופעמון kane. כל חברי הקבוצה לובשים חליפות אובון Obon מסורתיות תואמות בצבעים ססגוניים ומתקדמים יחד תוך ריקוד, ניגון, שירה וקריאות קול רמות להרמת המורל. הקרנבל הצבעוני מלווה כמובן בדוכני אוכל ואלכוהול. הפסטיבל בשימוקיטזאווה הוא אחד מהגדולים בעיר ומשתתפות בו עשרות קבוצות של מבוגרים ואף של ילדים.
Setsubun הוא היום שלפני תחילת האביב. המשמעות המילולית של סצובון היא "חלוקת העונות". לוח השנה היפני, אשר באופן מסורתי החודש הראשון בו היה חודש פברואר, בוטל בשנת 1872 באמצעות צו קיסרי שקבע כי מעתה יונהג ביפן לוח השנה הגרגוריאני המקובל במערב. בעקבות זאת הוזז ראש השנה, שנחוג על פי הלוח המסורתי בראשית פברואר וציין את בוא האביב, לתחילת ינואר כאשר החורף עדיין בעיצומו. היות ובאופן מסורתי ציין החג את תחילת השנה החדשה, נהוג היה לערוך בו טקס לטיהור המזל הרע של השנה שחלפה וגירוש השדים הרעים שמאיימים על השנה שמתחילה לה.
בפסטיבלי הסצובון הרבים המתקיימים ברחבי העיר, נוהגים להתחפש ולחבוש מסיכות של השד טנגו Tengu, השד האדום הנורא בעל האף הארוך והמבט הזועף - והילדים אמורים לגרשו תוך שהם משליכים עליו פולי סויה או מושכים בזנבו וקוראים בקול את המילים: "אוני וא סוטו , פוקו וא אוצ'י!" - "השד החוצה, הברכה פנימה!". פסטיבל הסצובון של שימוקוטזאווה שונה במעט בכך שלאחר שנישא פסל ראשו הענק של Tengu בין סמטאות השכונה, מושלכים פולי הסויה על הקהל ועל הילדים שממהרים להתכופף ולנסות לאסוף כמה שיותר מהם. קצת אולי כמו הסוכריות שמושלכות בבית הכנסת בסיום טקס בר-מצווה.
שימוקיטזאווה מתעוררת לחיים בשעות הלילה. מדי ערב, גם בימות השבוע, מתקיימות בה מסיבות, הופעות מוזיקה והצגות תיאטרון. יש בה אינספור מסעדות וברים, ורובם מתמלאים בקהל מעורב, שמורכב מיפנים אך גם מתושבים זרים שרבים מהם מתגוררים בשכונה, ואפילו מתיירים. האווירה הבינלאומית בהחלט מאפיינת את שימוקיטזאווה ורוב המקומות מסבירי פנים לזרים, ולעיתים אף מנוהלים בידיהם.
Shirube היא איזאקיה (מסעדת-בר) בסגנון יפני מאוד. בכניסה למקום תתבקשו לחלוץ את הנעליים.
מרכז המסעדה הוא המטבח הפתוח, עם הבר שמסביבו המאפשר להציץ על העניין הרב הרוחש במטבח ומעורר את התיאבון. המקום פופולארי מאוד וההמולה הגדולה יוצרת אווירה משוחררת ומהנה. התפריט מורכב מאוכל מעולה שכולל מגשים של סושי, דגים מעושנים, תבשיל בקר הדומה מעט לחמין בסגנון יפני, וכמובן אלכוהול משובח.
