טוקיו, ויפן בכלל, מעלות שאלות מרתקות לגבי אופנה וההתפתחות של טרנדים ככלל. כמה מהידועות שבהן הם למשל: כיצד הפכה יפן, מכל המדינות, למעצמת הדנים (ג׳ינס) מספר אחת בעולם עם מותגים כמו Kapital ו-Evisu ? איך הצילה יפן את אופנת הקולג׳ האמריקני (Ivy Fashion) עם מותגים כמו VAN? ואפילו, כיצד השתלטה יפן על שוק הFast Fashion עם מותגים כמו יוניקלו?
אבל אולי נתחיל עם הסיפור המרתק של אופנת ההיפ-הופ היפנית, ובמרכזה המותג האייקוני Bathing Ape. בשנות התשעים, לאחר התפוצצות הבועה ביפן, למד טומואקי נאגאו אופנה בטוקיו ולווה מחבר קרוב ארבעה מיליון ין כדי להקים מותג משל עצמו. המצב הכלכלי הקשה באותם שנים הביא להמוני צעירים מחוסרי עבודה ומשועממים. האמרה שטבע - ״כמו קוף המתרחץ במים פושרים״ מתייחסת לאנשים עצלנים, משום שהם נשארים באמבט המשפחתי יותר מדי זמן (עד שהמים נהיים פושרים) היתה ההשראה לשם המותג, שכיוון, כמובן, לאותם צעירים מפונקים ומשועממים. נאגאו, שהעריץ את הדי ג׳יי והמעצב המפורסם הירושי פוג׳יווארה (שמאוחר יותר עיצב מוצרים רבים למותגים כמו לואי וויטון, ונייקי) שינה את שמו לניגו (NIGO) שפרושו ביפנית ״מספר 2״ כי הוא ראה את עצמו כממשיך דרכו של פוג׳יווארה בשילוב בין מוסיקה לעיצוב אופנה.
ביית׳ינג אייפ או בשמה המקוצר בייפ (BAPE) נפתחה באורה-האראג׳וקו (Ura Harajuku) או ״האראג׳וקו הפנימית״, אזור ממוסחר פחות של השכונה האופנתית. החברה שהקים ניגו עם חברו לספסל הלימודים ג׳ון טאקהאשי (שהקים את המותג UNDERCOVER לאחר מכן) אימצה גישה אליטיסטית עם שירות גס-רוח (בהשראת המותג Comme des Garçons) ומכירות רבות של פריטים במהדורה מוגבלת, ליודעי דבר. בייפ מכרו פריטים כמו חולצות טריקו במחירים של 300 דולר, וז׳קטים בהדפסים של צעצועי ילדים או בגדי הסוואה עם סמל הכוכב המפורסם של המותג הנקרא Bapesta. לאחר הצלחה פנומנלית בקרב צעירי יפן, הפר המותג את האקסקלוסיביות המכוונת שלו והחל לשתף פעולה עם חברות ענק כמו פפסי, דבר שהביא להפסדים וירידה בערכו. בייפ חזרו בענק בזכות הראפר ומעצב האופנה פארל וויליאמס - מעריץ גדול של המותג, שביקש מניגו להיות המעצב הראשי של שניים מהמותגים שלו עצמו Billionaire Boys Club ו-Ice Cream.
השלב האחרון שהציל את בייפ היה העניין משאר אסיה, ובמיוחד מהונג-קונג וסין. במכירה מוגבלת מפורסמת אחת שהתקיימה בקומה ה-17 של בניין משרדים בהונג-קונג, קונים פוטנציאלים היו צריכים להירשם מראש רק עם דרכון הונג-קונגי ולעבור סינון אישי וקפדני במטה המותג ביפן. קונים רבים מקוריאה וסין החלו לנסוע במיוחד למכירות בטוקיו. לבסוף, ב-2011 קנתה חברת הענק ההונג-קונגית I.T LTD את המותג ושילמה את חובותיו. כיום, ניגו נשאר יועץ בלבד, ובנוסף, מנהל בשביל יוניקלו שני מותגים מעניינים נוספים שתוכלו לראות רק ביפן.
