אומוטהנאשי (おもてなし) היא המילה בה משתמשים היפנים לתיאור השרות שלהם. מילולית פרוש המילה הוא ״ללא משוא פנים״ או, No Front, אבל הפילוסופיה שעומדת מאחורי השירות היא לא להותיר ללקוח שום אחריות או בחירה, ולצפות למעשה מראש את בחירותיו והתנהגותו בשבילו, מה שמביא לחווית שירות חלקה ומדוייקת - בדיוק מה שרצית, בדיוק בזמן - ועוד לפני שאתה עצמך ידעת על כך. רבים שמגיעים ליפן מופתעים שאי אפשר ״את הסלט בלי הרוטב״ או ״הפוך חזק חם מאוד בלי קצף״. בשורש הבעיה מצויה ההבנה כי שירות פרושו מוכנות מוקדמת ללקוח ולא שינויים של הרגע האחרון במוצר או בהגשה. שינויים פרושם שנותן השירות לא צלח במשימתו והלקוח מצא במוצר או באופן התנהגותו משהו פגום. במילים אחרות: אם אתה אוהב הפוך בלי קצף רצוי שתלך לבית הקפה שמגיש רק הפוך בלי קצף ושם תהנה גם מבעל בית ולקוחות עם טעם דומה לשלך. כי הפוך בלי קצף זה לא רק מוצר, אלא גם אידאולוגיה שרק מי שמבין אותה יכול לשרת את בני מינו.
למרות שדברים משתנים אפשר לומר שאומוטהנאשי נשאר כסמן לשירות היפני ככלל - אם זה בחברות, מסעדות או אפילו עיצוב אתרי אינטרנט וחוויות משתמש דיגיטליות.
ואפילו שכך, נדמה שהמסעדה הזו - Out - שנמצאת באאויאמה שבטוקיו, לוקחת את האומוטהנאשי צעד אחד קדימה. ב-Out הפילוסופיה פשוטה :
“One dish, One wine, One Artist”
לפני הרבה שנים היזם הנרי פורד אמר על הפורד מודל T שלו את המשפט האלמותי ״לכל אמריקני מגיע רכב בכל צבע שירצה, ובתנאי שהצבע הזה יהיה שחור״. באופן דומה, ב-Out תוכלו להזמין כל מנה, ובלבד שתהיה הפסטה היומית, כל משקה ובתנאי שזה יהיה יין אדום ולבסוף, כשתסעדו את ליבכם בפסטה עם היין התואם, תוכלו להאזין לכל מוסיקת רקע שתרצו ובלבד שהיא מבוצעת על ידי להקת הבלוז-רוק הבריטית הנודעת - לד זפלין. מי שאוהב את הלהקה, פסטה ויין אדום מוזמן. מי שלא, תמצאו מקום אחר. לזה קוראים שירות יפני אמיתי. או-מו-טה-נא-שי.