בכניסה לחנות הדגל של מותג האופנה היפני Comme de garçon בטוקיו, הוקם לאחרונה מיצג שנראה כקולאז׳ של תמונות הלקוחות מסצינות בסרט קולנוע סובייטי ישן. כשביקשתי לברר לגבי מהות הקשר בין קולנוע סובייטי לאמירה האמנותית של המעצבת, Rei Kawabuko, גיליתי שמדובר למעשה בסצינות מתוך פרויקט הפקה של סרט בהיקף שעוד לא היה כדוגמתו, ואשר טרם יצא לאור וייתכן כי אף לא ייצא לעולם....
ובכן, גם אני הייתי ספקנית ולא הבנתי כלל במה מדובר.
פרויקט DAU הוא הפקה מטורפת של הבמאי הרוסי Khrzhanovsky, אשר עלילתו מבוססת על חייו של הפיזיקאי הסובייטי, Lev Landau, שתגליותיו בתחום מכניקת הקוואנטים זיכו אותו בפרס נובל בשנת 1962. הפיזיקאי נודע גם באורח החיים הניסיוני שהוביל אשר דגל באהבה חופשית, אושפז בבית חולים פסיכיאטרי שש פעמים במהלך חייו והלך לעולמו כמה שנים לאחר שתאונה קטלנית הותירה אותו נכה.
הסרט הביוגרפי צולם במשך למעלה משנתיים במתקן סגור שנבנה מחוץ לעיר קראקוב שבאוקראינה. סט הצילומים האדיר שכאילו לקוח מתוך סרטו של צ׳ארלי קאופמן, ״סינקדוכה, ניו יורק״, וקיבל את השם ״המוסד״ ״The Institute”, פעל בין 2009-2011 כקהילה בתפקוד מלא שהתקיימה בעולם המחקה את המדינה הסובייטית בשנות ה-50. הסט נוצר ממבנים ופסלים שפרטיהם מדויקים היסטורית, תלבושות, ריהוט ואביזרים הלקוחים מאותה תקופה ושבאמצעותם התבקשו כ-400 משתתפים לחיות, להתלבש ולהתנהג ממש כאילו הם חיים תחת המשטר הטוטליטרי בעידן הסובייטי.
בין המשתתפים שהסכימו לעזוב את המציאות ״ולחזור בזמן״ לתקופה כה ממושכת: אמנית הפרפורמנס Marina Abramovic והמנצח המוזיקלי Theodor Currentzis, פרופסור David Gross - מדען פיזיקה תאורטית שתיאוריות החלקיקים שלו זיכתה אותו בפרס נובל, Brian Eno -מפיק מוזיקלי , Peter Sellars- מפיק תיאטרון, Rabbi Adin Steinsaltz - פילוסוף ומבקר חברתי, Robelt dei Naja- חבר הלהקה Massive Attack, פיזיקאי תיאוריית הקוואנטים Carlo Rovelli, ו- Guillérmo Arévalo Valera שאמן פרואני מומחה ברפואת צמחים, ועוד רבים אחרים.
לבמאי עצמו היתה נוכחות חולפת בלבד על סט הצילומים. עלילתו ״נצמדה לאמת״, והתסריט הסתמך על שיתוף הפעולה ו״ניזון״ מהאנרגיה של המשתתפים בניסוי. כך נמנע הבמאי מהפקת סרט קונבנציונאלי. הסרט צולם במצלמת 35 מ״מ במשך 700 שעות צילום. הסט נפרש על 11,000 מ״ר ושמשו בו כ-40,000 תלבושות, למעלה מ-10,000 אנשי צוות, דיאלוגים מוקלטים של 8,000 שעות (מתוכם רק 3,700 מילות תסריט כתוב) וכחצי מיליון צילומי סטילס. אגדות ושמועות רבות נפוצו על שהתרחש מאחורי הקלעים: חתונות, בגידות ואפילו כמה ילדים שבאו לעולם. כדי לסיים את הפרויקט שכר הבמאי חבורת ניאו-נאצים שהתבקשו להרוס את העולם הבדיוני הזה ולבצע טבח מבוים בתושביו. כמה דרמה!
ובכן, מתי והיכן אתם שואלים תוכלו לצפות בסרט הגרנדומני? התשובה לא ברורה. ככל הנראה, על אף שגורמים רבים מימנו את ההפקה הבלתי נגמרת של הסרט ואף את תהליך העריכה שנמשך כבר 6 שנים, מסתוריות מעורפלת אופפת את קיומו. נאמר רק שאת הפרויקט יוכל הציבור ״לחוות״ בתחילת שנת 2019 בפריז, ברלין ובלונדון.
תפקיד הפצתו ופרשנותו של הפרויקט הזה, שהוא במהותו ניסוי על הטבע האנושי, מתחבר היטב עם המותג Comme de Garçon שהמניפסט שלו מנסה תמיד לומר משהו (אל תשאלו אותי מה) על הקיום האנושי. וכאשר חבורה של יוצרים גאוניים, טוטאליים ולא-שגרתיים משתפת פעולה בטוח מעל לכל ספק שיהיה מעניין.